הלבונה מיוצרת על ידי ייבוש טבעי של נוזל השרף של עצי הלבונה. אין בה שום התערבות כימית, יש לה יכולת חיטוי מהגבוהות ביותר הן ברוחניות והן בגשמיות.

הלבונה ביכולתה להעניק כוח והתחדשות ברמה הרוחנית בעת הקטרתה. הלבונה מסיסה בנוזל אורגני, טעמה מר, ריחה מוגבר על ידי חימום והוא כבד ומתקתק.

ללבונה יש יכולת חיטוי, ולכן אחד השימושים בה הוא לתרופות שנעשה על ידי מטפלים מיוחדים שעוסקים ברקיחת תרופות טבעיות. בשל עוצמתה וסגולותיה היא משמשת גם לתרופות- נגד הכשות ולמחלות של דרכי הנשימה והעיכול ואף יש עדויות של אנשים שמספרים שהלבונה סייעה להם בהחלמה בדלקות שונות בגוף באופן טבעי.

 

מקור השרף מגיע מעץ ה"בוסוויליה" שנמצא בחצי האי ערב, סומליה ואתיופיה. על פי התנ"ך בתקופת שלמה גידלו את הלבונה בעמק הירדן ובים המלח.

המקור העברי של השם לבונה הוא מקראי, למשל בשיר השירים המפרט את סוגי הבשמים: "נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, קָנֶה וְקִנָּמוֹן, עִם, כָּל-עֲצֵי לְבוֹנָה; מֹר, וַאֲהָלוֹת, עִם, כָּל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים". משוער שהשם הגיע מהמילה לָבָן. בפניקית הוא קרוי "לבנת" ובארמית: "לְבוּנְתָּא".